סנסיטיזציה מרכזית מהווה מנגנון מרכזי בכרוניפיקציה של מיגרנה. ההנחה היא כי תהליך זה מתרחש בנוירונים מסדר שני ושלישי רצופים וגורם לחלוקה מרחבית אנלוגית של אלודיניה עורית עם תסמינים צפליים וחוץ-צפליים.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Journal of Headache and Pain, ביקשו החוקרים לבחון האם אלודיניה ותת הסוגים שלה (בהתבסס על התפלגות מרחבית וסוג הגירוי) מנבאים תגובה לטיפול בחולי מיגרנה כרונית.
מחקר זה נערך כחלק ממחקר CHARM, מחקר כפול סמיות, מבוקר-פלצבו, אשר נערך בקרב חולי מיגרנה כרוניים עם שימוש יתר בתרופות. המחקר כלל 173 מטופלים. נוכחות אלודיניה עורית בקו הבסיס נקבעה באמצעות רשימת Allodynia Symptom Checklist.
התוצא העיקרי של מחקר זה היה חזרה ממיגרנה כרונית למיגרנה אפיזודית. מתוך כלל החולים, 74.6% דיווחו על אלודיניה עורית.
תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה לנוכחות של אלודיניה, היעדר אלודיניה נמצא כמנבא חזרה ממיגרנה כרונית למיגרנה אפיזודית (יחס סיכויים: 2.45, רווח בר-סמך 95%: 1.03-5.84, p = 0.042). ערך הניבוי היה בולט עוד יותר לאחר חלוקה לפי התפלגות מרחבית עבור משתתפים ללא אלודיניה לעומת אלודיניה צפלית (4.16 [1.21-14.30], p = 0.024) וחוץ-צפלית (7.32, 1.21-14.30, p = 0.003). אלודיניה מכנית, אך לא תרמית, היתה קשורה לתוצאים.
מתוצאות מחקר זה עולה כי לאלודיניה עורית, סמן חשוב לרגישות מרכזית, יש ככל הנראה ערך ניבוי לתגובה לטיפול במיגרנה כרונית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה