קיימת מחלוקת האם מיגרנה משפיעה על הפנומברה האיסכמית בשלב החריף של שבץ איסכמי ובכך מאיצה את היווצרות האוטם המוחי. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Headache ביקשו החוקרים להעריך האם מיגרנה משפיעה על היווצרות ונפח הפנומברה והאם מיגרנה מהווה סמן פרוגנוסטי שלילי למצבי אוטם מוחי.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בוצע במתכונת פרוספקטיבית. המחקר כלל חולים אשר אושפזו על רקע שבץ איסכמי ב-72 השעות הראשונות מתחילת התסמינים (דגימת נוחות).
החוקרים השתמשו ב-National Institute of Health Stroke Scale, שאלון מובנה למחצה ובסולם modified Rankin Scaleי(mRS). הערכה של דיפוזיה-פרפוזיה בוצעה בעזרת הדמיית תהודה מגנטית (MRI בוצע בקרב 118 מהנבדקים).
הערכת הפרוגנוזה בוצעה באופן טלפוני ובמהלך שלושת החודשים שלאחר השבץ. נבדקים עם ציון mRS של 2 ומעלה הוגדרו כבעלי פרוגנוזה גרועה.
המחקר הנוכחי כלל סך של 221 נבדקים (131 [59%] גברים, גיל ממוצע [סטיית תקן]: 68.2 [13.8] שנים).
תוצאות המחקר הדגימו כי לא נמצא קשר בין מיגרנה להיעדר פנומברה איסכמית (16\63 [25%] לעומת 12\55 [22%], יחס סיכויים: 1.22, רווח בר-סמך 95%: 0.52-2.87, p = 0.64). לא נמצא הבדל בנפח השבץ בין אלו עם וללא מיגרנה (חציון [טווח בין- רבעוני]: 1.0 [0.4-7.9], לעומת 1.8 [0.3-9.4] סמ"ק, p = 0.99). בניתוח רב-משתני לא נמצא קשר בין מיגרנה לפרוגנוזה של שבץ.
מתוצאות מחקר זה עולה כי אין קשר בין מיגרנה להיעדר פנומברה איסכמית, נפח הפנומברה האיסכמית או פרוגנוזה של שבץ מוחי.