מטרת החוקרים הייתה לבחון טיפול עם ארנומאב בחולים עם מיגרנות כרוניות, שנכשלו על יותר מ-3 תרופות מניעתיות. החוקרים בחנו טיפול עם ארנומאב בלבד, לצד הוספה שלו לטיפול קיים. החוקרים בדקו את תדירות המיגרנה במהלך החודש, הערך של טיפול נוסף ואת תופעות הלוואי.
עוד בעניין דומה
החוקרים חילקו את המשתתפים במחקר ל-3 קבוצות, לאחר קבלת הסכמה מדעת. הקבוצה הראשונה קיבלה ארנומאב בלבד (עוקבה ללא בוטוקס), קבוצה שקיבלה טיפול עם שילוב של רעלן הבוטוליניום (עוקבת בוטוקס) וארנומאב וקבוצה שקיבלה תרופה למניעת מיגרנות דרך הפה בשילוב עם ארנומאב (עוקבה ללא בוטוקס).
החוקרים העריכו את הנבדקים לאחר טיפול ההזרקה הרביעי. הם הכלילו סך הכל 158 חולים, מתוכם 90 (13%) בעוקבת הבוטוקס ו-83 (15%) בעוקבה ללא בוטוקס. החוקרים מצאו כי 53 נבדקים (34%) לא חוו שיפור, 36 (23%) חוו הפחתה רק בעוצמת הכאבים ו-69 (43%) חוו הפחתה במספר הימים בחודש בהם סבלו ממיגרנה. בנוסף, נמצא כי 57% מהנבדקים נכשלו בהשגת התוצא המרכזי. כאמור, 69 נבדקים חוו הפחתה בתדירות המיגרנות בחודש, כאשר בקבוצה הראשונה 16 חולים (26%), בקבוצה השנייה 45 חולים (65%) ובקבוצה השלישית 11 חולים (15%), הפחיתו את התדירות ב-5-7 ימים. זאת ועוד, החוקרים דיווחו על 72 אירועים של תופעות לוואי, בעיקר במינון ארנומאב של 140 מ"ג. השכיחים ביותר היו עצירות (34%), עייפות (19%), גרד (7.5%), התכווצויות בשרירים (6.3%), החמרה בכאבי הראש (4.4%), נזלת (4.4%), אי נוחות באתר ההזרקה (3.7%) וחוסר אנרגיה (3.1%).
החוקרים הגיעו למסקנה כי הוספה של ארנומאב לטיפול מונע קיים בחולים הסובלים ממיגרנה, הינה יעילה יותר מטיפול בארנומאב לבדו. הם סבורים כי טיפול בבוטוקס יחד עם ארנומאב, מהווה את השילוב היעיל ביותר.
מקור:
Boureau, G. P. et al. Anesthesia & Pain Research 2020; 4(1); 1-4. http://scivisionpub.com/pdfs/treatment-of-chronic-migraine-with-erenumab-alone-or-as-an-add-on-therapy-a-realworld-observational-study-1204.pdf